כתבתי כאן הרבה על הצילום האנלוגי, שימוש בסרטים, פיתוח ותהליך.
יכול להיות שאני חוטא בנוסטלגיה, שהיא האמונה שפעם דברים היו יותר טובים.
אבל מעבר לכך אני חושב באמת שיש בצילום פילם כטכנולוגיה
יתרונות על הצילום הדיגיטלי. מבחינת שימור (ארכיב) ואיכות (גרעין לעומת פיקסל)
בשבילי אישית, יש גם תהליך של בחינה מחדש של החומר, של התהליך של יצירת התמונה.
הרי גם ציורי מחשב, מרהיבים ככל שיהיו, לא יכולים באמת להעביר את האנרגיה המיידית של המכחול
של העוצמה של המשיכת מכחול וערבוב הצבעים האקראי.
צילום אנלוגי, במיוחד במצלמות בנות פורמט בינוני ומעלה
מכריח את המצלם לשיקול דעת, לחשיבה, לחיסכון ולדיוק. אולי זה עניין של גיל ובשלות, אבל אני מעדיף
כרגע תהליך כזה על תהליך של יריות חסרות כיוון ובחירה מתוך מאות פריימים.
בפורמט הבינוני אני יכול לבנות, לתכנן את התמונה בצורה אחרת לגמרי.
וכך, להתבדל שוב ממליוני ה"צלמים" שמצלמים אלפי תמונות דיגיטליות רקות מתוכן ומחשבה
שמצלמים כולם באותן מצלמות או טלפונים סלולרים עם פילטרים, שכל תכליתם היא לדמות
צילום בפילם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה